להיות סטייליסטית

4 דברים שלא ידעתן עלי?

1. עד כתה ב׳ הייתי ילדה רגילה, חברותית, מקובלת מאוד, סוג של מנהיגה. בכתה ב׳ התחלתי להרכיב משקפיים. מה משקפיים? תחתיות עארק…כזה! בימים שמשקפיים לא היוו אביזר אופנתי כמו היום, זה היווה טריגר לחיסול הביטחון העצמי שלי. נראיתי רע והרגשתי נורא (מכוערת)! וזה השפיע עליי בכל תחומי החיים. היום זה כמובן נראה לי הזוי אבל עד היום מתכווצת כשנזכרת בילדה הממושקפת ההיא.

2. בגיל 12 הוריי התגרשו ואני לא הבנתי למה זה לא קרה הרבה קודם! אבל בתקופה שזה לא היה כזה נפוץ ומקובל, הסתרתי וגם קצת התביישתי למרות שתמכתי וזה עשה לחיים שלי רק טוב!

3. מעולם לא הייתי ילדה עם עודף משקל אבל איפשהו סביב גיל 15 היה טרנד דיאטות כזה בין החברות… אני לקחתי את זה קצת רחוק (מדי) ופיתחתי הפרעות אכילה: כן, הייתי אנורקסית וגם בולימית, הכי הארדקור שיש. היום אני מזהה את זה כחוסר בטחון, חרדתיות, חוסר בקבלה ואהבה עצמית במובן הכי עמוק של המילה. לא ראיתי שאני יפה, לא ראיתי שאני רזה (מדי) ומזיקה לעצמי. לא שמתי לב שאני בעצם לא אוהבת *אותי*

4. סביב גיל 20-23 הייתי on & off במערכת יחסים הרסנית, היה לי בן זוג קנאי אובססיבי דוד אפוטה סטייל, אני פירשתי את התקפי הזעם החולניים כאהבה….הוא לגמרי שלט בי, ואני לאט לאט דעכתי, לא הכרתי את עצמי, הפכתי לבחורה עצובה ומדוכאת, וזה לא הוא זו אני! לא הבנתי שאני ראויה למשהו אחר!

*לא אהבתי את עצמי*